העם הדרוזי מגיע מדת חדשה וקטנה יחסית שנוסדה לפני קצת יותר מ-1000 שנה במצרים. בשל הרדיפות הם נאלצו לברוח ממצרים והתפשטו ברחבי המזרח התיכון, אך בעיקר בסוריה ובלבנון. בשנים שבהן היה ליישוב כוח פוליטי, נשלחו מתיישבים מלבנון ומסוריה דרומה כדי להתיישב בכפר ולהגן על גבולותיו הדרומיים. מאוחר יותר, כפרים אלה היו חלק מארצות אחרות, כגון ארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי ומאוחר יותר בארץ ישראל של ימינו.
הדרוזים הם קהילה של חקלאים שחיו מהאדמה, גידלו ובישלו את מה שהם היו צריכים כדי לחיות. כמובן, הם חיו בקרב קבוצות אחרות של דת, תרבות ומסורת, שמהן הושפעו מבחינה חברתית, תרבותית, אך בעיקר אוכל.
הדרוזים מסורתיים מאוד ושומרים על אורח חייהם, תרבותם ודתם, הם לא זנחו את המנות שלהם, אלא לקחו את ההשפעות הללו ושילבו אותן עם שלהם, מה שלפחות בקטגוריית האוכל יצר מבחר גסטרונומי מרתק.
הדרוזים ידועים בהכנסת האורחים, האומץ והנדיבות שלהם עד כדי כך שהם מכונים "בני הנדיבות". בעבר, הקהילה הייתה מאוד מגוננת אחד על השני בשל הצורך המתמיד להגן על אורח חייהם.
למרות שבעידן המודרני אנו עדים לשינויים בתוך הקהילה ולאימוץ השפעות תרבותיות חיצוניות, ליבת התרבות מוטמעת עמוק בדרוזים כיום.