העדה הדרוזית, מיעוט דתי ואתני הנוכח בכמה ממדינות המזרח התיכון ובתפוצות, היא בעלת תרבות והיסטוריה עשירה, זרועה מסורות וסקרנות מרתקות. נחקור כמה מההיבטים הייחודיים הללו המסייעים לנו להבין טוב יותר את העדה הדרוזית.
מוצא ודתם: הדרוזים ידועים בדתם הייחודית, הנקראת "דרוזיזם" או "דרוזיזם". לדת זו שורשים באסלאם, בנצרות, ביהדות ובמסורות מיסטיות אחרות. עם זאת, דרוזים רבים שומרים את פרטי דתם בסוד וחושפים אותם רק לבני העדה.
הרי לבנון: רוב הדרוזים חיים באזור ההררי של לבנון. אזור זה מציע פנורמה מרהיבה של הרי הלבנון, שלהם חשיבות היסטורית ורוחנית בתרבות הדרוזית.
אחדות קהילתית: לדרוזים יש אחדות חזקה בעדרתם. הם עוזרים זה לזה בעת צרה וחולקים קשר הדוק עם שורשיהם התרבותיים. אחדות זו חיונית לשימור מסורתם וערכיהם.
נשים דרוזיות: בעדה הדרוזית לנשים תפקיד חשוב בחיי היומיום ובשימור המסורת. יש להם גם מורה רוחני והם ממלאים תפקיד חיוני בהעברת ערכים תרבותיים ודתיים לדורות חדשים. בתוך הדת הדרוזית קיים המושג "שיח'ה", המייצג מורה רוחני, לרוב אישה. לשייח'ה יכולה להיות השפעה עמוקה על חייהם הרוחניים של חברי הקהילה והיא יכולה לספק הדרכה וייעוץ רוחניים. בהשוואה לתרבויות ודתות אחרות במזרח התיכון, לנשים הדרוזיות יש בדרך כלל יותר עצמאות וזכויות. הם יכולים להשתתף בתהליך קבלת ההחלטות במשפחה ובקהילה ויש להם את הזכות לחינוך ולבחירת בן זוג לחיים.
התנגדות ועצמאות: ההיסטוריה של הדרוזים התאפיינה במאבק לעצמאות ולזהות. הם מילאו תפקיד משמעותי בהיסטוריה של לבנון ותמכו בתנועות התנגדות שונות נגד הכיבוש הזר.
ימי חג: לעדה הדרוזית יש מספר חגים מיוחדים, כגון "עיד אל-אדחא" ו"עיד אל-פיטר". חגיגות אלה מפגישות את חברי הקהילה כדי לחגוג ולחזק את הקשרים התרבותיים.
עיד אל-אדחא (עיד אל-כביר):
תאריך: עיד אל-אדחא נחגג ביום העשירי בחודש ד'ו אל-חג'ה בלוח השנה המוסלמי, המקביל לזמן העלייה לרגל השנתית לחאג'.
משמעות: חג זה ידוע גם בשם "חג הקורבן". זהו הזמן שבו המוסלמים והדרוזים מציינים את קורבנו של איברהים (אברהם) וחוגגים על ידי הקרבת בעל חיים, כגון כבש או שה, ולאחר מכן חלוקת בשר לנזקקים. עיד אל-אדחא הוא זמן של נדיבות ועזרה לעניים.
עיד אל-פיטר:
תאריך: עיד אלפטר מציין את סוף חודש הרמדאן הקדוש ומתחיל ביום הראשון של חודש שוואל בלוח השנה המוסלמי.
משמעות: חג זה ידוע גם בשם "חג הקרע" ומציין את סיום צום הרמדאן. הדרוזים חוגגים אותו בתפילות המוניות, צדקה ומסיבות משפחתיות, בהן ניתנות מתנות ואוכלים מאכלים מסורתיים.
אהל אל-בית (חג משפחת הנביא):
תאריך: חג זה מוקדש למשפחתו של הנביא מוחמד ונחגג ביום מסוים, אשר עשוי להשתנות מקהילה לקהילה.
אהל אל-בית הוא זמן של הכרה בחשיבותה של משפחת הנביא באסלאם ובתרבות הדרוזית. הקהילה מתכנסת כדי לחגוג את קשרי המשפחה ולהנציח אירועים חשובים הקשורים למשפחת הנביא.